Dr. Joshua Kulp

About Dr. Joshua Kulp

Dr. Joshua Kulp, Rosh Yeshiva, is co-founder of the Conservative Yeshiva in Jerusalem where he has taught Talmud and halakhah for the last 20 years. He is the author of the recently published book Reconstructing the Talmud (Mechon Hadar, 2014) as well as the The Schechter Haggadah: Art, History and Commentary (Schechter Press, 2008). Beginning in 2001 and continuing through 2013, Dr. Kulp authored a commentary in English on the entire Mishnah, which served as the basis for the Mishnah Yomit project. In 2013 Dr. Kulp began the Daf Shevui program, the study of one daf of Talmud per week and has so far completed a commentary on Tractates Sukkah and Megillah and has begun work on Tractate Ketubot. Dr. Kulp was raised in Margate, New Jersey, where his family was active in the Conservative Movement. He spent his summers at Camp Ramah in the Poconos, Camp Ramah in Canada and for the last ten summers, he has served as the scholar-in-residence at Camp Ramah in New England. Dr. Kulp made aliyah in 1994 and currently lives in Modiin with his wife, Julie Zuckerman, and their four children. In his spare time, he is an avid triathlete and runner and has completed three Ironmans.

Dr. Joshua Kulp

Passover: Revolutionary Moments in the History of Pesah

The Pesah Seder is full of threes and fours. In this brief article I would like to deal with a “five”—what I term the fivefold history of the celebration of Pesah. Dividing the Jewish celebration of Pesah into five historical periods provides us with an overall perspective of the history of the holiday, where it came from and where it is now.

The earliest stage is clearly the Temple-period. During this period Jews came to the Templein Jerusalemto celebrate the holiday with a sacrifice. The sacrifice might have been accompanied by wine, song and celebration, but we don’t know of any formal “seder” or “haggadah” that occurred during this period. We also know very little of how Pesah was celebrated at that time by Jews outside theTemple.

View Course

Mishnah Tosefta Pesahim

Based on the Kaufman manuscript: http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna/selectmi.asp

Click here for a PDF of the sources.

משנה א
ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך.  אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. לא יפחתו לו מארבע כוסות של יין אפילו מן התמחוי:
משנה ב
מזגו לו כוס ראשון בית שמיי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום:
משנה ג
הביאו לפניו מטבל בחזרת עד שהוא מגיע לפרפרת הפת. הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת אף על פי שאין חרוסת מצוה. רבי לעזר בר צדוק אומר מצוה. ובמקדש מביאים [לפניו] גופו של פסח:
משנה ד
מזגו לו כוס שיני וכן הבן שואל אביו. אם [אין] דעת בבן אביו מלמדו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות. שבכל הלילות אנו מטבלים אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים.  שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה. שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי.  לפי דעתו שלבן אביו מלמדו. מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורשים מארמי אובד אבי עד שהוא גומר כל הפרשה:
משנה ה
רבן גמליאל אומר כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו פסח מצה ומרורים. פסח על [שם] שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים. מרורים על [שם] שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים. מצה על שם שנגאלו. לפיכך אנחנו חייבים להודות להלל לשבח לפאר לרומם לגדל למי שעשה לנו ולאבותינו את כל הניסים האילו והוציאנו מעבדות לחירות ונאמר לפניו הללויה:
משנה ו
עד איכן הוא אומר? בית שמיי אומרים עד אם הבנים שמחה. ובית הלל עד חלמיש למעיינו מים. וחותם בגאולה. ר’ טרפון אומר אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים ואינו חותם. ר’ עקיבה אומר כן אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו ולרגלים הבאים לקראתינו לשלום שמחים ביבניין עולם לאוכל מן הפסחים ומן הזבחים אשר היגיע דמם על קיר מזבחך לרצון ונודה לך על גאולתינו. ברוך אתה ה’ גואל ישראל:
משנה ז
מזגו לו כוס שלישי ובירך על מזונו. רביעי גומר את ההלל ואומר עליו ברכת השיר. בין הכוסות האילו אם רצה לשתות ישתה, בין השלישי לרביעי לא ישתה:
משנה ח
אין מפטירים אחר הפסח אפיקומן. ישנו מקצתם יאכלו וכולם [לא] יאכלו. ר’ יוסה אומר אם נתנמנמו יאכלו ואם נרדמו לא יאכלו:
משנה ט
הפסח אחר חצות מטמא את הידים. הפיגול והנותר מטמאים את הידיים. בירך ברכת הפסח ופטר את שלזבח. את שלזבח לא פטר את שלפסח דברי רבי ישמעאל. ר’ עקיבה אומר לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו:

Mishnah One

On the eve of Pesahim close to minhah one may not eat until nightfall. Even the poorest person in Israel ust not eat [on the night of Pesah] until he reclines. And they should give him not less than four cups [of wine], and even from the charity plate.

Mishnah Two

They mixed him the first cup:  Bet Shammai say:  first he blesses over the day and then over the wine. Bet Hillel say:  first he blesses over the wine and then over the day.

Mishnah Three

They bring [it] in front of him. He dips lettuce before until he reaches the appetizer that precedes the bread.  They bring before him matzah, lettuce, and haroset (and two dishes) though the haroset is not mandatory.  Rabbi Elazar son of Rabbi Zadok says: it is mandatory.  And in the Temple they bring the body of the pesah before him.

Mishnah Four

They mixed him a second cup, and here the son asks his father. If the son lacks the intelligence to ask, his father instructs him: How different this night is from all other nights! On all other nights we dip even once, on this night we dip twice?  On all other nights we eat hametz or matzah, on this night only matzah. On all other nights we eat roasted, stewed or boiled meat, on this night only roasted.  According to the intelligence of the son, the father teaches him.  He begins with shame and concludes with praise; and they expound from “arami oved avi” (Deuteronomy 6:20-25) until he completes the whole section.

Mishnah Five

Rabban Gamaliel used to say: whoever does not make mention of these three things on Pesah does not fulfill his duty: the pesah, matzah, and bitter herbs. The pesah because God passed over the houses of our ancestors in Egypt.  The matzah because they were redeemed.  The bitter herbs because the Egyptians embittered the lives of our ancestors in Egypt.  Therefore it is our duty to thank, praise, laud, glorify, raise up, and magnify to the One who made all these miracles for us and for our ancestors; and He brought us forth from slavery into freedom, Let us say before him, Hallelujah!

Mishnah Six

How far does he recite [the Hallel before the meal]?  Bet Shammai say: Until “As a joyous mother of children” (Psalm 113). But Bet Hillel say: Until “The flinty rock into a fountain of waters” (Psalm 114).   And he concludes with [a formula of] redemption.

Mishnah Seven

They poured him a third cup, he blesses over his meal. A fourth [cup], he concludes the Hallel, and recites over it the blessing of song.  Between these cups if he wants he may drink; between the third and the fourth he may not drink.

Mishnah Eight

One may not conclude the pesah meal with an afikoman.  If some of them fell asleep, they may eat [the pesah when they wake up].  If all of them fell asleep they may not eat.  Rabbi Jose says: if they napped, they may eat, but if they fell asleep, they may not eat.

Mishnah Nine

The pesah defiles one’s hands after midnight. Piggul and remnant defile one’s hands. If he recited the blessing for the pesah, he thereby exempts the sacrifice [the hagigah]; [but if he recited the blessing] for the sacrifice [the hagigah], he does not exempt the pesah, the words of Rabbi Ishmael.  Rabbi Akiva says: this does not exempt that nor does that exempt this.

Tosefta Pesahim, Chapter Ten

Based on Vienna manuscript, transcribed in Lieberman edition.

הלכה א
ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך אפי’ עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין שיש בהן כדי רביעית בין חי בין מזוג בין חדש בין ישן. ר’ יהודה או’ ובלבד שיהא בו טעם יין ומראה.
הלכה ב
מזגו לו כוס ראשון בית שמיי או’ מברך על היום ואחר כך מברך על היין שהיום גורם ליין שיבא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא. ובית הלל אומ’ מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גורם לקדושת היום שתאמר.
הלכה ג
דבר אחר ברכת היין תדירא וברכת היום אינה תדירה והלכה כדברי בית הלל.
הלכה ד
מצוה על אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל. במה משמחן ביין דכת’ ויין ישמח לבב אנוש. ר’ יהודה או’ נשים בראוי להם וקטנים בראוי להם.
הלכה ה
השמש מכביש בבני מעים ונותן לפני האורחין אע”פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים.
הלכה ו
המקרא את ההלל הם הולכין אצלו וקורין והוא אין הולך אצלם
הלכה ז
המקרא את בניו ובנותיו קטנים צריך להיות עונה עמהן במקום שעונין. באי זה מקום הוא עונה הגיע לברוך הבא אומ’ עמהן בשם ה’ הגיע לברכנוכם אומ’ עמהן מבית ה’
הלכה ח
בני העיר שאין להן מי שיקרא את ההלל הולכין לבית הכנסת וקורין פרק ראשון והולכין ואוכלין ושותין וחוזרין ובאין וגומרין את כולו. ואם אי איפשר להן גומרין את כולו. ההלל אין פוחתין ממנו ואין מוסיפין עליו.
הלכה ט
ר’ לעזר בן פרטא היה פושט בו דברים ר’ היה כופל בו דברים. ר’ לעזר אמ’ חוטפין מצה לתינוקות בשביל שלא ישנו. ר’ יהודה או’ אפי’ לא אכל אלא פרפרת אחת אפי’ לא טבל אלא חזרת אחת חוטפין מצה לתינוקות בשביל שלא ישנו. עד היכן הוא אומ’ בית שמיי או’ עד אם הבנים שמחה ובית הלל אומ’ עד חלמיש למעינו מים. וחותם בגאולה. אמרו בית שמיי לבית הלל וכי כבר יצאו שמזכירין יציאת מצרים. אמרו להם בית הלל אפילו הוא ממתין עד קרות הגבר הרי אילו לא יצאו עד שש שעות ביום היאך אומר את הגאולה ועדין לא נגאלו. המצה והחזרת והחרוסת אף על פי שאין חרוסת מצוה. ר’ לעזר בי ר’ צדוק אומ’ מצוה. במקדש מביאין לפניו גופו של פסח
הלכה י
מעשה ואמ’ להם ר’ לעזר בר’ [צדוק] לתגרי לוד בואו וטלו לכם תבלי מצוה
הלכה יא
אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כגון אגוזין תמרים וקליות. חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה אפלו בינו לבין בנו אפלו בינו לבין עצמו אפלו בינו לבין תלמידו.
הלכה יב
מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס בן זונין בלוד והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה עד קרות הגבר הגביהו מלפ
ניהן ונועדו והלכו להן לבית המדרש
הלכה יג
אי זו היא ברכת הפסח ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לוכל הפסח. אי זו היא ברכת הזבח ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לוכל הזבח.

Halakhah One

On the eve of Pesahim, close to the time of Minhah, a person should not eat until it becomes dark.  Even a poor person in Israel should not eat until he reclines.  And they should provide him with not less than four cups of wine that together have a reviit. Whether unmixed or mixed, whether new wine or old wine.  R. Judah says:  as long as it has the taste and appearance of wine.

Halakhah Two

They mixed him the first cup:  Bet Shammai say he blesses over the day and then he blesses over the wine, for the day causes the wine to come, and the day has already been sanctified and wine has not yet come.  And Bet Hillel say he blesses the wine and then he blesses the day, for the wine causes the sanctity of the day to be recited.

Halakhah Three

Another reason:  the blessing over the wine is frequently recited, and the blessing over the day is infrequently recited. And the halakhah is like the words of Bet Hillel.

Halakhah Four

It is a mitzvah for a man to gladden his children, and the members of his household on the festival.  How does he make them happy?  With wine, as it is written, “And wine shall gladden a man’s heart” (Psalms 104:15).  R. Judah says:  women with what is appropriate for them and minors with what is appropriate for them.

Halakhah Five

The servant dips meats and places them before the guests, and even though there is no proof for this practice there is something reminiscent of it, “Break up the untilled ground and do not sow among thorns” (Jeremiah 4:3).

Halakhah Six

The one who reads the Hallel.  They go to him and read, and he does not go to them.

Halakhah Seven

One who reads for his minor sons and daughters he needs to respond with them in the place that one responds.  In what place does he respond?  When he gets to “Blessed be He”, he says with them, “In the name of God.”  He gets to “We bless You”, He says with them “from the House of the Lord” (Psalm 118:26).

Halakhah Eight

The people of the city who don’t have one to read the Hallel for them, they go to the synagogue and read the first chapter, and  then they go home, they eat and drink and then return and complete the Hallel. And if this is impossible, they finish the whole Hallel.  The Hallel—they don’t diminish it and they don’t add to it.

Halakhah Nine

  1. Lazar b. Porta would recite things simply.  Rabbi would repeat things.
  2. Lazar says: they divvy out matzah to children so that they won’t fall asleep.  R. Judah says: even if he only ate one appetizer, even if he made only one dipping, they divvy up matzah to children so that they won’t fall asleep.

Up until where does he recite [before the meal]?  Bet Shammai say:  “Until as a happy mother of children” (Psalms 114:9).  Bet Hillel says: “the flinty rock into a fountain” (Psalms 115:8).  And he concludes with [a blessing] over redemption. Bet Shammai said to Bet Hillel:  Has Israel already been redeemed they mention the Exodus from Egypt.  Bet Hillel said to them:  Even if he waits until the cock crows, since they didn’t go out [of Egypt] until the sixth hour of the day, how can he recite the redemption, and they hadn’t yet gone out.  The matzah, the lettuce and the haroset, even though the haroset is not a mitzvah.  R. Lazar b. R. Zadok says: it is a mitzvah.  In the Temple they bring in front of him the pesah.

Halakhah Ten

It happened that R. Lazar bar Zadok said to the merchants of Lod, “come and take for yourselves the mandated spices.”

Halakhah Eleven

And they may not conclude with an afikoman after the pesah, like nuts and dates and parched corn.

A person must study the laws of Pesah all night, even if it is just him with his son, or by himself, or with his student.

Halakhah Twelve

It happened that Rabban Gamaliel and the elders were reclining in the house of Bitos b. Zunin in Lod and they were engaging themselves in the study of the laws of Pesah all night until the cock crowed.  They removed [the tables] from them and they got up and went to the Bet Midrash

Halakhah Thirteen

What is the blessing over the pesah?  Blessed is He who has sanctified us with His commandments and commanded us to eat the Pesah.

What is the blessing over the [hagigah] sacrifice?  Blessed is He who has sanctified us with His commandments and commanded us to eat the [hagigah] sacrifice

Back To Introduction to Haggadah and the Seder

Translate »