כלי נגינה בשבת – שבות

Musical Instruments on Shabbat
הר’ שלמה זכרוב

 1)  תלמוד ירושלמי מסכת עירובין פרק י דף כו טור ד /הי”ג

 . . .שלא יעשה בשבת כדרך שעושה בחול.

 Talmud Yerushalmi, Eruvin, Chapter 10:13

. . .  One shouldn’t do on Shabbat as one does during the week.

*Question:  After reading the source from the Babylonian Talmud (source #2), return to this source and ask: how is the Yerushalmi different?

2)  תלמוד בבלי מסכת ביצה דף לו עמוד ב

 משנה. כל שחייבין עליו משום שבות . . . בשבת – חייבין עליו ביום טוב. ואלו הן . . . :   לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ולא מטפחין, ולא מספקין, ולא מרקדין.

The Tractate of Beitza 36b:

Mishna:

Any (activity) from which one is obligated (to abstain) because of a Rabbinical injunction . . .  on the Sabbath, one is (also) obligated (to abstain from it) on Yom Tov.  These are . . . :  One may not ascend a tree, nor ride upon an animal, nor swim in the water, nor clap (hands), nor slap (on one’s thigh), nor dance.

 גמרא. לא עולין באילן – גזרה שמא יתלוש.

ולא רוכבין על גבי בהמה – גזרה שמא יצא חוץ לתחום. – שמע מינה תחומין  דאורייתא – אלא: גזרה שמא יחתוך זמורה.

ולא שטין על פני המים – גזרה שמא יעשה חבית של שייטין.

ולא מטפחין  ולא מספקין ולא מרקדין – גזרה שמא יתקן כלי שיר.

Gemarra:

We may not ascend a tree, (this is a) decree, lest one tear (something) off.

Nor ride upon an animal, (this is a) decree, lest one go beyond the Shabbat boundary.  Learn from this that the Shabbat boundary is Biblical.  Rather, it is a decree lest one cut off a branch.

Nor swim in water, (this is a) decree, let one construct a swimmer’s tube.

Nor clap (hands), nor slap (on one’s thigh), nor dance, (this is a) decree lest one will repair musical instruments.

 רש”י מסכת ביצה דף לו עמוד ב

גמרא:

שמא יעלה ויתלוש –  דהוי אסורא מדאורייתא, דהיינו קוצר שתולש מן המחובר.

שמא יצא חוץ לתחום –  מתוך שאינו מהלך ברגליו אינו רואה סימני התחומין.

שמע מינה תחומין מדאורייתא –  מדגזור רכיבה אטו תחומין, דאי מדרבנן – לא הוו אסרי מלתא אחריתא משום דידיה.

שמא יחתוך זמורה –  להכותה, והוי קוצר מן המחובר.

חבית של שייטין –  כלי של גומא, שאורגין אותו ועושין כמין חבית ארוכה, ולמדין בו לשוט.

 

Lest one go up and tear off:  this is a transgression from the Torah, “Reaping,” removing (all or part of a plant) from its source of growth.

Lest one go beyond the Sabbath boundary:  since one is not going by foot and doesn’t see the markers for the boundaries.

Learn from this that the Shabbat boundary is Biblical:  for the decree against riding is because of the boundaries, for if it was only Rabbinic, they wouldn’t have forbidden anything else because of it.

Rather, it is a decree lest one cut off a branch: in order to hit (his animal), and this is reaping from the source of growth.

A swimmer’s tube:  a utensil made of reeds that one weaves into the shape of a long barrel and uses as an aid to swim.

*Questions:  Are the reasons for these decrees still relevant today?  Must we abide by them if they are not?

3)  תוספות מסכת ביצה דף ל עמוד א

תנן אין מטפחין ואין מרקדין  – פרש”י שמא יתקן כלי שיר ומיהו לדידן שרי דדוקא בימיהן שהיו בקיאין לעשות כלי שיר  שייך למגזר אבל לדידן אין אנו בקיאין לעשות כלי שיר ולא שייך למגזר.

We taught in a Mishnah:  “One does not clap or dance.”  Rashi explained “lest one will repair a musical instrument.”  However for us, [clapping and dancing] are permitted;  because specifically in their days, when they were experts in making musical instruments, it was appropriate to make this decree.  But for us, who are not experts in making musical instruments, it is not appropriate to make this decree.

4)  שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שלח: ב

יש מתירים לומר לעכו”ם לנגן בכלי שיר בחופות.

Shulhan Arukh Orekh Hayyim The Laws of Shabbat 338:2

There are those who permit instructing a non-Jew to play a musical instrument at a wedding (on Shabbat).

Question:  This ruling is found in the laws of Shabbat.  Can you think of a context in which a wedding celebration would occur on Shabbat?

5)  שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שלט:ג

אין מטפחין להכות כף אל כף, ולא מספקין להכות כף על ירך, ולא מרקדין, גזירה שמא יתקן כלי שיר. . .  הגה: והא דמספקין ומרקדין האידנא ולא מחינן בהו משום דמוטב שיהיו שוגגין וכו’. וי”א דבזמן הזה הכל שרי, דאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר וליכא למגזר שמא יתקן כלי שיר דמלתא דלא שכיח הוא ואפשר שעל זה נהגו להקל  בכל (תוספות סוף פרק המביא כדי יין).

Shulhan Arukh Orekh Hayyim The Laws of Shabbat 339:3

One may not clap – strike one palm against the other, slap – strike one’s thigh with one’s palm, or dance (because the Sages) decreed a prohibition against all for fear that one may come to make (fix) a musical instrument . . . Gloss: The reason why people clap and dance nowadays and we do not protest against them is because it is preferable that they transgress in ignorance etc. [and not intentionally; since they will not heed us in any case].  However, there are those who maintain that all is permitted nowadays because we are not expert in making musical instruments and there are no grounds for enacting a decree prohibiting it for fear that one may come to prepare a musical instrument, for it is not a common thing and this is possibly why it has become the practice to be lenient with respect to all (this).

Questions:  What is the source for the Shulhan Arukh (Yosef Karo)?  What is the source for the Gloss (Moshe Isserles)?  Which ruling seems most reasonable?

6)  ערוך השולחן של”ט

. . .  והדברים מתמיהים חדא, דקשירת נימי הכנור שכיחי טובא, וכן לגלגלה על היתדות, והיינו שמגלגלין היתד עד שתשוב הנימא להיות כנכון ובשני הדברים יש חיוב חטאת משום קשירה ומשום מתקן מנא . . .

Arukh HaShulhan 339

These words are very surprising, for tying violin strings is very common, likewise winding them on the pegs, in other words turning the peg in order to tune (the instrument), and for both of these things one must bring a sin offering because of tying and because of fixing a utensil.

*Background:  Arukh HaShulhan was written by Rabbi Yechiel Michel Epstein (1829-1908) who was a Rabbi and posek in Lithuania.  The title “Aruch HaShulchan” (“laying the table”) is a clear allusion to the Shulchan Aruch (“the set table”), the authoritative work of halakha on which it draws.

*Question:  Do you agree with the Arukh HaShulhan?

Go to Music Part 2

image_print