המתנה בין בשר לחלב

Waiting between Meat and Milk

Introduction

The purpose of this section is to examine the basis for the different customs of waiting a certain number of hours after eating meat and before eating/drinking milk. A related issue – must one wait after milk and before meat?  Why is there a difference?

Sources

Before being able to tackle these questions, we first have to examine the basic prohibitions concerning the combination of milk and meat. Our sources are devoted to this very issue.

1. שמות פרק כג

(יד) שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:

(טו) אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם:

(טז) וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:

(יז) שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן יְקֹוָק:

(יח) לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר:

(יט) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:

  1. Exodus Chapter 23
14) Three times a year you shall hold a festival for Me.
15) You shall observe the Feast of Unleavened Bread; seven days you shall eat unleavened bread, as I commanded you, at the time appointed in the month of Aviv–for in it you went forth from Egypt; and none shall appear before Me empty-handed;
16) and the Feast of the Harvest, the first-fruits of your labors, which you sow in the field; and the Feast of Ingathering, at the end of the year, when you gather in your labors out of the field.
17) Three times in the year all your males shall appear before the Sovereign, the Lord.
18) You shall not offer the blood of My sacrifice with anything leavened; neither shall the fat of My feast remain all night until the morning.
19) The choicest first-fruits of your soil you shall bring into the house of the Lord your God. You shall not boil a kid in its mother’s milk.

2. רשב”ם שמות פרק כג:יט

לא תבשל גדי בחלב אמו – דרך העזים ללדת שני גדיים יחד, ורגילים היו לשחוט אחד מהם, ומתוך שרוב חלב בעזים כדכת’ ודי חלב עזים ללחמך וגו’, היו רגילים לבשלו בחלב האם, ולפי ההוה דבר הכתוב. וגנאי הוא הדבר ובליעה ורעבתנות לאכול חלב האם עם הבנים. ודוגמא זו באותו ואת בנו ושילוח הקן. וללמדך דרך תרבות צוה הכתוב. ולפי שברגל היו אוכלין בהמות הרבה, הזהיר בפרשת הרגלים שלא לבשל ולא לאכול גדי בחלב אמו והוא הדין לכל בשר בחלב כמו שפירשו רבותינו בשחיטת חולין:

2. Rashbam on Exodus chapter 23:19

“You shall not boil a kid in its mother’s milk” – It is the way of goats to give birth to two kids together, and they used to slaughter one of them, and since goats have a high yield of milk, as it is written, “The goats’ milk will suffice for your food” (Proverbs 27:27), and the were used to boiling it in its mother’s milk, and the verse spoke according to that contemporary situation.  This matter is a disgrace and it is gluttonous and voracious to eat the milk’s mother with the children.  This example is in “Whether it be a cow or ewe, you shall not kill it and its young both in one day”(Levitivus 22:28) and in “sending away the mother bird before taking her young” (see Deuteronomy 17:6-7).  The verse instructed in order to teach you a way of civilization.  Since on the festival they would eat many animals, this portion of Festivals (in the Torah) cautioned not to boil and not to cook a kid in its mother’s milk. . .

Background:  Shmuel ben Meir (1085 – 1158), also known as Rashbam after his Hebrew acronym, was a leading French Tosafist born in the vicinity of Troyes.  His father was Meir ben Shmuel and his mother was Yocheved, the daughter of Rashi. Like his grandfather Rashi, Rashbam was a biblical commentator and Talmudist.  He was the teacher of his younger brother, Rabbeinu Tam.  His commentary on the Torah is renowned for its stress on the plain meaning (peshat) of the text. This approach often led him to state views that were somewhat controversial.

Questions:  The injunction, “You shall not boil a kid in its mother’s milk” appears here as well as in sources #3 and #4.  In source #4 the prohibition appears in the context of the dietary laws (have a look in your own TaNaKh for the verses), but  sources #1 and #3 indicate that its origin lies in the overall context of the festivals.  Rashbam reasons along these lines.  Is his commentary convincing?  Other scholars follow the suggestion of Maimonides that this law prohibits some pagan rite – although no such rite is presently known.  The rule remains somewhat of an enigma.

3. שמות פרק לד

(יח) אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם:

(יט) כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה:

(כ) וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם:

(כא) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת:

(כב) וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה:

(כג) שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

(כד) כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבוּלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה:

(כה) לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח:

(כו) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:

3. Exodus Chapter 34

18) The feast of unleavened bread you shall observe. Seven days you shall eat unleavened bread, as I have commanded you, at the time appointed in the month Aviv, for in the month Aviv you came out from Egypt.

19) All that opens the womb is mine; and of all your cattle you shall sanctify the males, the firstlings of ox and sheep.

20) But the firstling of an ass you shall redeem with a lamb; and if you will not redeem it, then you shall break its neck. All the first-born of thy sons you shall redeem. And none shall appear before Me empty-handed.

21) Six days you shall work, but on the seventh day you shall rest; in plowing time and in harvest you shall rest.

22) And you shall observe the Feast of Weeks, of the first-fruits of wheat harvest, and the Feast of Ingathering at the turn of the year.

23) Three times in the year shall all your males appear before the Sovereign Lord, the God of Israel.

24) For I will cast out nations before you, and enlarge your borders; no one will covet your land, when you go up to appear before the Lord your God three times in the year.

25) You shall not offer the blood of My sacrifice with anything leavened; neither shall the sacrifice of the Feast of the Passover be left unto the morning.

26) The choicest first-fruits of your land you shall bring unto the house of the LORD your God. You shall not boil a kid in its mother’s milk.

4. דברים פרק יד

(ג) לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה . .

(כא) לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:

4. Deutoronomy 14

3)  You shall not eat any abominable thing . . .

21)  You shall not eat anything that has died a natural death; give it to the stranger in your community to eat, or you may sell it to a foreigner.  For you are a people consecrated to the Lord your God.  You shall not boil a kid in its mother’s milk.

5. תלמוד בבלי מסכת חולין דף קטו עמוד ב

דבי רבי ישמעאל תנא: (שמות כ”ג), (שמות ל”ד), (דברים י”ד), “לא תבשל גדי בחלב אמו” ג’ פעמים, אחד – לאיסור אכילה, ואחד – לאיסור הנאה, ואחד – לאיסור בשול.

5. Talmud Hulin 115b

The school of R. Ishmael taught:  “You shall not boil a kid in its mother’s milk” is stated three times:  one is a prohibition against eating it, one a prohibition against deriving benefit from it, and one a prohibition against cooking it.

Question:  Since the prohibition is repeated three separate times in the Torah, each time must be teaching about a different aspect.  What does it mean to “derive benefit”?  Can you think of an example?

6. משנה מסכת חולין פרק ח:ד

בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה אסור לבשל ואסור בהנאה

בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה בשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה מותר לבשל ומותר בהנאה . . .

6. Mishna Hulin 8:4

The flesh of a clean domesticated animal in the milk of a clean domesticated animal; it is forbidden to cook and to derive benefit.

The flesh of a clean domesticated animal in the milk of a domesticated unclean animal; the flesh of a domesticated unclean animal in the milk of a domesticated clean animal it is permissible to cook and it is permissible to derive benefit.

Question:  The prohibition is expanded (here and elsewhere) to include not only a kid in its mother’s milk but a more general mixing of meat with milk.  According to this mishna, is it permitted to cook a hamburger (cow meat) together with camel’s milk?  Can I eat the mixture?  Can I cook cow’s milk together with turkey?  Can I own a company and profit from the sale of cheeseburgers (milk and meat from cows)?

7. משנה מסכת חולין פרק ח משנה א

כל הבשר אסור לבשל בחלב חוץ מבשר דגים וחגבים

ואסור להעלותו עם הגבינה על השלחן חוץ מבשר דגים וחגבים

7. Hulin 8:1

Every kind of flesh is forbidden to be cooked in milk except for the flesh of fish and locusts; and it is also forbidden to place it upon the table with cheese except for the flesh of fish and locusts.

Question:  Why do you think it is forbidden to place meat together on the table with cheese?

  1. תלמוד בבלי מסכת חולין דף קד עמוד ב – קה עמוד א
תנא אגרא חמוה דרבי אבא: עוף וגבינה נאכלין באפיקורן, הוא תני לה והוא אמר לה: בלא נטילת ידים ובלא קינוח הפה.
רב יצחק בריה דרב משרשיא איקלע לבי רב אשי, אייתו ליה גבינה – אכל, אייתו ליה בשרא אכל, ולא משא ידיה;
אמרי ליה: והא תאני אגרא חמוה דרבי אבא עוף וגבינה נאכלין באפיקורן, עוף וגבינה – אין, בשר וגבינה לא!
אמר להו: הני מילי – בליליא, אבל ביממא – הא חזינא.
תניא, בית שמאי אומרים: מקנח,
ובית הלל אומרים: מדיח;
מאי מקנח ומאי מדיח? . . .
אלא, בית שמאי אומרים: מקנח והוא הדין למדיח,
וב”ה אומרים: מדיח – והוא הדין למקנח,
מר אמר חדא, ומר אמר חדא, ולא פליגי.

8. Talmud Hulin 104b-105a

Agra, the father-in-law of Rebbe Abba, taught:  Fowl and cheese may be eaten in a carefree manner.  He taught and he elucidated it:  without washing the hands and without wiping the mouth.
Rav Yitzhak the son of Rav Mesharshiya visited Rav Ashi’s home.  They brought cheese for him and he ate.  They then brought [domestic animal] meat for him and he ate, and he did not wash his hands.
They said to him:  But Agra, the father-in-law of R. Abba, taught in a baraita:  fowl and cheese may be eaten [one after the other] in a carefree manner.  Fowl and cheese yes, [domestic animal] meat and cheese no.
He said to them:  This applies only at night, but by day, why, I can see.
Beit Shammai says:  He must wipe.
Beit Hillel says;  He must rinse.
What is “wipe” and what is “rinse”? . . .
Beit Shammai says “he wipes” and likewise he must also rinse.
Beit Hillel says “He rinses” and likewise he must also wipe.
This master said one thing and this master said one thing and they do not disagree.

9. רש”י מסכת חולין דף קד עמוד ב

הא קא חזינן – ידים ריקניות שאין דבוק בהם כלום.

9. Rashi

Why, I can see – the hands are empty as nothing is stuck in them.

Questions:

Why didn’t Rav Ashi feel it was necessary to wash his hands after eating cheese and before eating meat?  Why would Agra’s teaching apply to fowl but not to meat?  Do the schools of Shammai and Hillel agree with the actions of Rav Ashi?  According to the Schools of Shammai and Hillel, how much time must one between meat and milk?

 

10. תלמוד בבלי מסכת חולין דף קה עמוד א
בעא מיניה רב אסי מרבי יוחנן: כמה ישהה בין בשר לגבינה?
א”ל: ולא כלום;
איני, והא אמר רב חסדא: אכל בשר – אסור לאכול גבינה, גבינה – מותר לאכול בשר!
אלא, כמה ישהה בין גבינה לבשר?
א”ל: ולא כלום.
גופא, אמר רב חסדא: אכל בשר – אסור לאכול גבינה, גבינה – מותר לאכול בשר.
אמר ליה רב אחא בר יוסף לרב חסדא: בשר שבין השינים מהו?
קרי עליה: (במדבר י”א) “הבשר עודנו בין שיניהם.”
אמר מר עוקבא: אנא, להא מלתא, חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא – כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא, ואילו אנא – בהא סעודתא הוא דלא אכילנא, לסעודתא אחריתא – אכילנא.

10. Talmud Hulin 105a

Rav Assi inquired of R. Yohanan:  How long must one wait between meat and cheese?
He said to him:  Nothing at all.
Is it indeed so?
Why Rav Hisda said:  If one ate meat, it is forbidden to eat cheese but if he ate cheese, he is permitted to eat meat.
Rather, [this is what Ravi Assi must have inquired of Rebbe Yohanan] : how long must one wait between cheese and meat?
He said to him, “nothing at all.”
[The text] itself [stated]:  Rav Hisda said:  If one ate meat, he is forbidden to eat cheese, if he ate cheese, he is permitted to eat meat.
Rav Aha bar Yosef said to Rav Hisda: what is the law with respect to meat between the teeth? [or “Of what significance is meat between the teeth!”]
Rav Hisda recited [the following verse] regarding this, “The meat was still between their teeth.” (Numbers 11:33)
Mar Ukva said:  With respect to this matter I am like vinegar the son of wine compared to my father.  For my father, when he ate meat now, he would not eat cheese until the same time tomorrow.  Whereas I, it is only with this meal that I do not eat [cheese] but with the next meal, I do eat [cheese].

11. רש”י מסכת חולין דף קה עמוד א

בין בשר לגבינה – משמע שאכל בשר ורוצה לאכול גבינה.

אסור לאכול גבינה – משום דבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך בטעמו.

בשר שבין השיניים – מי חשיב בשר שלא לאכול גבינה עמו עד שיטלנו.

הבשר עודנו – אלמא מיקרי בשר.

אנא להא מילתא חלא בר חמרא – לדבר זה אני גרוע מאבי כחומץ בן יין.

11. Rashi

Between meat and cheese – in other words he ate meat and wants to eat cheese.

It is forbidden to eat cheese – Because the meat exudes fat which clings to the mouth and its taste lingers.

Meat between the teeth – is it considered to be meat in that one can’t eat cheese with it until one removes it?

The meat was still – it is consequently called meat.

With respect to this matter I am like vinegar the son of wine – in this matter I am worse than my father, like vinegar the son of wine.

Questions:

In the first part of the sugiya, we see a question proffered by Rav Assi (who made aliyah from Babylonia in the 3rd century) to his teacher Rebbe Yohanan.  What is R. Yohanan’s answer?

Why does Rav Hisda not permit the consumption of cheese after meat?  How does Rashi interpret Rav Hisda’s initial reluctance to allowing cheese to be eaten after meat?  Can the problem of lingering taste be solved by rinsing and wiping?  Is Rashi’s elucidation of Rav Hisda’s first statement different or the same as the reasoning given later by Rav Hisda in the gemara?  Is wiping and rinsing effective in removing meat lodged between the teeth?

12. סידור רש”י סימן תקפז (מהדורת ש’ בובר, ברלין תרע”ב, עמ’ 283)

ראיתי באחד שאכל כחל לפני סעודת חלב ואסור לאכול חלב באותה סעודה אם לא קינח שיניו או שהה כדי שתסתלק בשר שמן שיניו ומסעודה לסעודה אין שיעור אפילו לאכול מיד בסעודה אחרת חלב ואם לא [חטט] בשר הנכנס בתוך שיניו:

12. Siddur Rashi, paragraph 587 (the edition of S. Buber, Berlin 1912, p. 283)

I saw a person eat an udder prior to a milk meat and it is forbidden to eat milk in the same meal if he didn’t wipe his teeth or wait until he removed the meat from his teeth.  From meal to meal there is no required time; one can even eat milk immediately in another meal as long as there is no meat between his teeth.

 

תוספות מסכת חולין דף קה עמוד א

לסעודתא אחריתא אכילנא – לאו בסעודתא שרגילין לעשות אחת שחרית ואחת ערבית אלא אפילו לאלתר אם סילק השולחן ובירך מותר דלא פלוג רבנן.

Tos’fot to Hulin 105a

With the next meal, I do eat [cheese] – not regarding a meal as one usually does one in the morning and one in the evening; even immediately afterwards as long as one cleared the table and blessed, it is permissible and the Rabbis have not disputed this.

Questions:

Rashi and the Tos’fot lived in Ashkenaz in the 11th and 12th centuries.  According to them, how much time must one wait after eating meat and before consuming milk or cheese?

14.  Rambam, The Laws of Forbidden Foods, Chapter 9

Halakha 26

When a person eats cheese or milk first, it is permitted for him to eat meat directly afterwards. He must, however, wash his hands and clean his mouth between the cheese and the meat.

Halakha 27

When does the above apply? – With regard to the meat of a domesticated animal or a wild beastIf, however, one [desires to] eat the meat of a fowl after eating cheese or milk, it is not necessary for him to clean his mouth or wash his hands.

Halakha 28

When a person ate meat first – whether the meat of an animal or the meat of a fowl – he should not partake of milk afterwards unless he waits the time for another meal, approximately six hours, because meat that becomes stuck between teeth is not removed by cleaning.

Question: From where does the Rambam get the idea of waiting six hours?

15.  שערי דורא, סימן ע”ו

. . .  ונהגו העולם כשאוכלים בשר אפילו בשר עוף שלא לאכול גבינה עד סעודה אחרת אף על פי שרש”י מפרש שאינו מיירי בסעודה שרגילין לאכול אחת שחרית ואחת ערבית אלא אפילו מיד אם סילק וברך מותר שלא חילקו חכמים.  מיהו העולם נהגו כפסק רבינו משה מיימון שצריך ששה שעות בין סעודת בשר לסעודת גבינה.

15.  Sha’arei Dura, Chapter 76

The widespread practice is that when eat meat, even fowl, one does not eat cheese until another meal.  Rashi explains that we are not dealing with a meal where one eats one in the morning and one in the evening but even immediately if he removes (everything from the table) and blesses, it is permissible and the sages did not dispute.  However, everyone acts according to Moshe Maimon that one needs to wait six hours between a meat meal and a cheese meal.

Background:  Sha`arei Dura (Gates of Dura) by R. Isaac of Dura. Halakhic treatise on Kashrut. The author was one of the leading halakhic authorities in 13th century Germany.

16. הגהותיו של המהרי”א (ישראל איסרלין) לספר שערי דורא ס”ק ב’:

רבים נוהגים להקל ועושין להם פשרה מדעתן להמתין שעה א’ אחר סעודת בשר וסלוקו וברכו ואז אוכלין גבינה ואע”ג דלא אשכחנא טעמא ורמז לשיעור זה ממנ”פ, מ”מ מי ימחה בעדם הואיל ותוס’ וראבי”ה מתירין.  אכן הצנועים מושכין ידיהם מסעודת שחרית לסעודת ערבית.

16.  Glosses of Israel Isserlin to the book, Sha’arei Dura, subparagraph 2:

Many are lenient and they compromise on their own volition and wait one hour after a meat meal, remove (everything from the table), bless and then they eat cheese.  And even though a reason or a hint to this time period is not found, at any rate who will protest since the Tos’fot and Ravya permit.  But really the pious refrain and wait from the morning meal to the evening meal.

Background:  Rabbi Israel Isserlin (1390-1460) was a Talmudist and Halakhist, best known for his Terumat HaDeshen, which served as one source for HaMapah, the component of the Shulkhan Arukh by Moses Isserles.  He is considered to be the last great rabbi of medieval Austria.

17.  טור יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט

אכל בשר לא שנא בהמה חיה ועוף לא יאכל גבינה אחריו עד שישהא כשיעור שמזמן סעודת הבוקר עד סעודת הערב שהוא ו’ שעות

ואפי’ אם שהה כשיעור אם יש בשר בין השינים צריך להסירו ובתוך הזמן אפילו אין בשר בין השינים אסור לפי שהבשר מוציא שומן ומושך טעם עד זמן ארוך ולפי זה הטעם אם לא אכלו אלא שלעסו לתינוק א”צ להמתין דכיון שלא אכלו אינו מוציא טעם.

והרמב”ם נתן טעם לשהייה משום בשר שבין השינים ולפי דבריו לאחר ששהה כשיעור מותר אפילו נשאר בשר בין השינים והלועס לתינוק צריך להמתין וטוב לאחוז בחומרי ב’ הטעמים.

אכל גבינה מותר לאכול אחריו בשר מיד ובלבד שיעיין ידיו שלא יהא שום דבר מהגבינה נדבק בהן . . .

17.  Tur, Yoreh Deah, The Laws of Meat and Milk, 89

Someone who ate meat, it doesn’t matter whether it is a domesticated or wild animal or fowl, he shouldn’t eat cheese after it until he waits the time period from the morning meal until the evening meal, which is six hours.  Even if he waited this time period, if there is meat between the teeth he has to remove it.  Within the time period, even if there is no meat between the teeth it is forbidden since the meat emits fatty oils and the taste lingers for a long time.  According to this reasoning, if he didn’t eat but only chewed it for a small child it is not necessary to wait.  Since one didn’t eat, no taste is emitted.

The Rambam gave a reason for the waiting, because of the meat between the teeth, and according to his words after a person waited the necessary time it is permissible even if meat remains between the teeth; and someone who chews for a small child needs to wait.

It is good to uphold the stringencies of both reasons.

However, regarding cheese, it is permissible to eat meat after it immediately on the condition that one looks over his hands, that there shouldn’t be anything from the cheese stuck to them.

Questions:

On whom does the Tur base his reasoning?  How is the Tur’s reasoning different from that of the Rambam?  Why, according to the Rambam, after six hours one needn’t remove meat from between the teeth?  What is your view on chewing meat but not swallowing?  Will the taste still linger?

18.  שולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט סעיף א

אכל בשר אפילו של חיה ועוף, לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות.  ואפילו אם שהה כשיעור, אם יש בשר בין השינים, צריך להסירו. והלועס לתינוק, צריך להמתין. הגה: . . . ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות, רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון, מותר על ידי קנוח והדחה (תוס’ ומרדכי פכ”ה והגהות אשיר”י והג”ה מיימוני פ”ט דמ”א וראבי”ה).

והמנהג הפשוט במדינות אלו, להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת, ואוכלין אחר כך גבינה. מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר (ע”פ הארוך והגהות ש”ד), דאז הוי כסעודה אחרת, דמותר לאכול לדברי המקילין. אבל בלא ברכת המזון, לא מהני המתנת שעה. ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון, או אחר כך (ד”ע ממהרא”י ולאפוקי או”ה). ז] ואם מצא בשר בין שיניו, אחר השעה,  צריך לנקרו ולהסירו (ד”ע ממשמעות הר”ן הנ”ל).  ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה (ארוך בשם מהר”ח), אבל אין נזהרין בזה. ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה, וכן נכון לעשות.

18.  Shulhan Arukh, Yoreh Deah, The Laws of Meat & Milk, 89:1

If one ate meat, even of a wild animal or fowl, he shouldn’t eat cheese afterward until he waits six hours.  Even if he waited the necessary amount of time, if there is meat between the teeth, he must remove it.  Someone who chews for a small child needs to wait.

Gloss (Rama): And there are those who say that it is not necessary to wait six hours.  One can eat immediately if he removes (everything from the table) and blesses the grace after meals, it is permitted by wiping and rinsing.

The widespread custom in these regions is to wait one hour after eating meat and then one can eat cheese.  However, it is necessary to bless the grace after meals after the meat, for then it will be like another meal, and it is permitted according to those who are lenient.  However, without grace after meals, waiting one hour is not effective.  It doesn’t matter if one waits an hour before the grace after meals or afterward.  If one found
meat between his teach, after an hour, one has to remove it.  There are those who say that one should not bless the grace after meals in order to eat cheese, but no one is careful about that.  And there are those who are punctilious and wait six hours after meat and before cheese, and that is the proper way.

Questions:

The Shulhan Arukh rules like the Rambam or the Tur?  The Rama brings different opinions and reserves his for last.  Is there a difference between the widespread custom in his neck of the woods and his own opinion?

19.  דרכי תשובה

שש שעות.  עבאה”ט של מהרי”ט ופת”ש מ”ש לענין אם ר”ל שעות זמניות וע’ בס’ מטה אפרים הספרדי בסוף פרק ס’ מהלכ’ מאכלות אסורות מ”ש בזה וע’ בס’ מזמור לדוד (להרב מהרד”פ ז”ל) שהביא מנהג מכמה מקומות שאין ממתינין אחר הבשר רק ג’ שעות בקירוב אפ’ בקיץ, ויש למנהג זה על מה לסמוך הואיל ואם הי’ בחורף אז ה’ כבר זמן סעודה אחריתא א”כ  ממילא מוכח דאינו מושך טעם גם לאחר ג’ שעות עיי”ש.

וע’ ביד אפרים שהביא מתשו’ גוו”ל בגן המלך סי’ קע”ד דבקיץ שהיום ארוך ימתין הרבה ובחורף שהיום קצר ימתין מעט . . .

19.  Darkhei Teshuva (commenting on the Shulhan Arukh)

Six hours.  Have a look at Be’er Heiytev . . .if the meaning is temporary hours . . . and have a look at Mizmor L’David (of Rabbi David Pardo, may his memory be for a blessing) who mentions a custom from several places that one should wait approximately three hours after meat, even in the summer.  There is to this custom on what to rely since if it was in the winter it would already be time for another meal.  At any rate it is proven that taste doesn’t linger for more than three hours.

And have a look in the Yad Ephraim that . . . in the summer since the day is longer one should wait a lot and in the winter since the day is shorter one should wait a little.

Background:

Rabbi Tzvi Hersch Shapiro (1850 – 1913), author of “Darkhei Teshuva,” a commentary on the Shulhan Arukh, was the second Admur (Rebbe) of the Munkatch Hassidim.

Questions:  What does it matter if it is winter or summer?  Do you know what a “temporary hour” is?

Can you sum up the different positions?  Which seems most logical?

What is your personal custom?  What is its origin?  What is more important – a valid custom maintained by a group of Jews or what is written in a halakhic treatise?  Can one adopt a different custom in mid-life?

Go to Meat and Milk Summary

image_print