בן סורר ומורה (קטעים מסנהדרין פרק ח)

Rabbi Mordechai Silverstein
The Conservative Yeshiva

To view the English text, click here.

סח:ב

משנה.

1. בן סורר ומורה, מאימתי נעשה בן סורר ומורה
– משיביא שתי שערות, ועד שיקיף זקן, התחתון ולא העליון, אלא שדברו חכמים בלשון נקיה.
2. שנאמר (דברים כא:יח) כי יהיה לאיש בן,
א2. בן – ולא בת,
ב2. בן – ולא איש. קטן פטור, שלא בא לכלל מצות.

גמרא.

1. [שאלה]

קטן מנלן דפטור?

2. [תשובה – עם שאלה רטורית]

– מנלן? – כדקתני טעמא: שלא בא לכלל מצות!

3. [עוד תשובה – עם שאלה רטורית]

ותו: היכא אשכחן דענש הכתוב, דהכא ליבעי קרא למיפטריה?

4. [בירור השאלה]

– אנן הכי קאמרינן: אטו בן סורר ומורה על חטאו נהרג? על שם סופו נהרג, וכיון דעל שם סופו נהרג – אפילו קטן נמי.

5. [עוד סיבה לנכונות השאלה]

ועוד: בן ולא איש – קטן משמע.

6. [תשובה]

אמר רב יהודה אמר רב: דאמר קרא וכי יהיה לאיש בן – בן הסמוך לגבורתו של איש.

סט:ב-ע:א

1. [פיסקא מן המשנה]

בן ולא בת.

2. [ברייתא]

תניא, אמר רבי שמעון: בדין הוא שתהא בת ראויה להיות כבן סורר ומורה, שהכל מצויין אצלה בעבירה, אלא גזירת הכתוב היא: בן ולא בת.

משנה.

  1. מאימתי חייב – משיאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין האיטלקי.
  2. רבי יוסי אומר: מנה בשר ולוג יין.
  3. אכל בחבורת מצוה, אכל בעיבור החדש, אכל מעשר שני בירושלים, אכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים, (אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו). אכל דבר שהוא מצוה ודבר שהוא עבירה, אכל כל מאכל ולא אכל בשר, שתה כל משקה ולא שתה יין – אינו נעשה בן סורר ומורה, עד שיאכל בשר וישתה יין,
  4. שנאמר (דברים כא:כ) זולל וסבא,
  5. ואף על פי שאין ראיה לדבר – זכר לדבר,

שנאמר (משלי כג:כ) אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו.

גמרא.

1. [שאלה ותשובה]

אמר רבי זירא: תרטימר זה איני יודע מהו, אלא מתוך שכפל רבי יוסי ביין – נמצא כופל אף בבשר, ונמצא תרטימר חצי מנה.

2. [דיוק במשמעות הלשון “זולל וסבא”]

אמר רב חנן בר מולדה אמר רב הונא: אינו חייב עד שיקח בשר בזול ויאכל, יין בזול וישתה,
דכתיב (דברים כא:כ) זולל וסבא.

3. [עוד דיוק]

ואמר רב חנן בר מולדה אמר רב הונא: אינו חייב עד שיאכל בשר חי וישתה יין חי.

4. [קושיא – סתירה]

איני?
והא רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו: אכל בשר חי ושתה יין חי – אינו נעשה בן סורר ומורה.

5. [תירוץ – אוקימתא]

אמר רבינא: יין חי – מזיג ולא מזיג, בשר חי – בשיל ולא בשיל, כבשר כיבא דאכלי גנבי.

6. [עוד דיוק]

רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו: אכל בשר מליח ושתה יין מגיתו – אין נעשה בן סורר ומורה.

7. [בעניין אחר שנוייה במשנה]

תנן התם: ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין ולא יאכל בשר ולא ישתה יין.

8. [ושנה על זה בברייתא]

ותנא: אבל אוכל הוא בשר מליח ושותה יין מגתו.

9. [שאלה – בירור ענייני הברייתא]

בשר מליח עד כמה?

10. [תשובה]

אמר רבי חנינא בר כהנא: כל זמן שהוא כשלמים.

11. [שאלה]

ויין מגיתו עד כמה?

12. [תשובה]

כל זמן שהוא תוסס.

13. [עוד דיון ביין תוסס – עניין סוגריים]

והתניא: יין תוסס – אין בו משום גילוי, וכמה תסיסתו – שלשה ימים.

14. [שאלה השוואתית]

הכא מאי?

15. [תשובה]

התם משום שמחה הוא, כל זמן שהוא כשלמים – נמי אית ביה שמחה,
הכא משום אימשוכי הוא, ובכל שהוא לא מימשיך. ויין עד ארבעים יום.

עא:א-ב

1. [פיסקא מן המשנה]

אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין.

2. [ברייתא]

תנו רבנן: אכל כל מאכל ולא אכל בשר, שתה כל משקה ולא שתה יין – אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין,
שנאמר זולל וסבא.
ואף על פי שאין ראייה לדבר – זכר לדבר,
שנאמר (משלי כג:כ) אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו,
ואומר (משלי כג:כא) כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה.

3. [מדרש אחר לפסוק האחרון ממשלי]

אמר רבי זירא, כל הישן בבית המדרש – תורתו נעשית לו קרעים קרעים, שנאמר וקרעים תלביש נומה.

משנה.

  1. גנב משל אביו ואכל ברשות אביו, משל אחרים ואכל ברשות אחרים, משל אחרים ואכל ברשות אביו – אינו נעשה בן סורר ומורה, עד שיגנוב משל אביו ויאכל ברשות אחרים.
  2. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו.

גמרא.

1. [ביאור הדינים במשנה]

א. גנב משל אביו ואכל ברשות אביו, אף על גב דשכיח ליה – בעית.
ב. משל אחרים ואכל ברשות אחרים, אף על גב דלא בעית – לא שכיח ליה.
ג. וכל שכן משל אחרים ואכל ברשות אביו, דלא שכיח ליה ובעית.
ד. עד שיגנוב משל אביו ויאכל ברשות אחרים – דשכיח ליה ולא בעית.

1. [פיסקא מן המשנה]

רבי יוסי ברבי יהודה אומר עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו.

2. [קושיא]

אמו מנא לה? מה שקנתה אשה קנה בעלה!

3. [תירוץ]

אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מסעודה המוכנת לאביו ולאמו.

4. [קושיא]

והאמר רבי חנן בר מולדה אמר רב הונא: אינו חייב עד שיקנה בשר בזול ויאכל, יין בזול וישתה!

5. [תירוץ]

אלא אימא: מדמי סעודה המוכנת לאביו ולאמו.

6. [עוד תירוץ]

איבעית אימא: דאקני לה אחר, ואמר לה: על מנת שאין לבעליך רשות בהן.

משנה.

  1. היה אביו רוצה ואמו אינה רוצה, אביו אינו רוצה ואמו רוצה – אינו נעשה בן סורר ומורה
  2. עד שיהו שניהם רוצין.
  3. רבי יהודה אומר: אם לא היתה אמו ראויה לאביו – אינו נעשה בן סורר ומורה.

גמרא.

1. [שאלה]

מאי אינה ראויה?

2. [תשובה אפשרית שבסופה נדחית]

אילימא חייבי כריתות וחייבי מיתות בית דין, סוף סוף אבוה – אבוה נינהו, ואמיה – אמיה נינהו!

3. [תשובה – אוקימתא]

אלא: בשוה לאביו קאמר,

4. [ברייתא התומכת בתשובה]

תניא נמי הכי,
רבי יהודה אומר: אם לא היתה אמו שוה לאביו בקול ובמראה ובקומה אינו נעשה בן סורר ומורה.

5. [הוכחה מפסוקים]

מאי טעמא
– דאמר קרא: “איננו שמע בקלנו” (דברים כא:כ)
– מדקול בעינן שוין
– מראה וקומה נמי בעינן שוין.

6. [שאלה]

כמאן אזלא הא דתניא: בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב – דרוש וקבל שכר,
כמאן?

7. [תשובה]

כרבי יהודה,

8. [תשובה אחרת]

איבעית אימא: רבי שמעון היא,

8א. [הוכחה מברייתא]

דתניא, אמר רבי שמעון: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו?
אלא לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב – דרוש וקבל שכר.

8ב. [דעה חולקת בברייתא]

אמר רבי יונתן: אני ראיתיו, וישבתי על קברו.

9. [השוואת ברייתות – ראה דברים יג:יג-יט)]

כמאן אזלא הא דתניא: עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות ולמה נכתבה – דרוש וקבל שכר. כמאן – כרבי אליעזר,
דתניא, רבי אליעזר אומר: כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת – אינה נעשית עיר הנדחת.

10. [שאלה]

מאי טעמא

11. [תשובה]

אמר קרא (דברים יג::יז) “ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש”,
וכיון דאי איכא מזוזה לא אפשר,
דכתיב (דברים יב:ד) “לא תעשון כן לה’ אלהיכם”.

11א. [דעה חולקת בברייתא]

אמר רבי יונתן: אני ראיתיה, וישבתי על תילה.

12. [השוואת עוד ברייתא – ויקרא יד:לג-נג]

כמאן אזלא הא דתניא: בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב – דרוש וקבל שכר.

13. [שאלה]

כמאן

14. [תשובה]

– כרבי אלעזר ברבי שמעון.

14א. [הוכחה ממשנה]

דתנן (נגעים יב:ג), רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: לעולם אין הבית טמא עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים, בשתי כתלים, בקרן זוית, ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס.

15. [שאלה]

מאי טעמא דרבי אלעזר ברבי שמעון

16. [תשובה]

כתיב קיר וכתיב קירת,
איזהו קיר שהוא כקירות – הוי אומר זה קרן זוית.

17. [ברייתא עם דעות חולקות]

תניא,
– אמר רבי אליעזר ברבי צדוק: מקום היה בתחום עזה והיו קורין אותו חורבתא סגירתא.
– אמר רבי שמעון איש כפר עכו: פעם אחת הלכתי לגליל וראיתי מקום שמציינין אותו, ואמרו: אבנים מנוגעות פינו לשם.

משנה.

  1. היה אחד מהם גידם או חיגר או אלם או סומא או חרש – אינו נעשה בן סורר ומורה,
  2. שנאמר (דברים כא:יט-כ) “ותפשו בו אביו ואמו” – ולא גדמין,
  3. (שם) “והוציאו אתו” – ולא חגרין,
  4. (שם) “ואמרו” – ולא אלמין,
  5. (שם) “בננו זה” – ולא סומין,
  6. (שם) “איננו שמע בקלנו” – ולא חרשין.
  7. מתרין בו בפני שלשה, ומלקין אותו.
  8. חזר וקלקל – נדון בעשרים ושלשה.
  9. ואינו נסקל עד שיהו שם שלשה הראשונים,
  10. שנאמר (שם) “בננו זה” – זהו שלקה בפניכם.

גמרא.

1. [מסקנה מן המשנה]

שמעת מינה בעינן קרא כדכתיב!

2. [דחיית המסקנה]

שאני הכא, דכוליה קרא יתירא הוא.

Go Back To Questions and Summary

image_print