The Abbreviated Hallel

This Talmudic passage relates to the reciting of Hallel on Rosh Hodesh:

Babylonian Talmud Ta’anit 28b

תלמוד בבלי מסכת תענית דף כח עמוד ב

רב איקלע לבבל, חזינהו דקא קרו הלילא בריש ירחא. סבר לאפסוקינהו. כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי, אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם. תנא: יחיד לא יתחיל, ואם התחיל – גומר.

Rav once came to Babylonia and he noticed that they recited the Hallel on New Moon; at first he thought of stopping them but when he saw that they omitted parts of it he remarked:  It is clearly evident that it is an old ancestral custom with them.  A Tanna taught:  The individual should not deliberately begin to recite [the Hallel] but once he has begun, he should complete it.

This Talmudic passage relates to the reciting of Hallel on the last six days of Pesach:

Babylonian Talmud Megillah 10b

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף י עמוד ב

רבי יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא: +דברים כ”ח+ והיה כאשר שש ה’ עליכם להיטיב אתכם… כן ישיש להרע אתכם. ומי חדי הקדוש ברוך הוא במפלתן של רשעים? והא כתיב +דברי הימים ב’ כ’+ בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו לה’ כי לעולם חסדו, ואמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו – לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים. ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב +שמות י”ד+ ולא קרב זה אל זה כל הלילה – בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה? – אמר רבי אלעזר: הוא אינו שש, אבל אחרים משיש.

Rabbi Yehoshua ben Levi introduced his discourse on this section with the following text:  “And it shall come to pass that as the Lord rejoiced over you to do you good, so the Lord will rejoice over you to cause you to perish (Deut 28:63). “ Now does the Holy One, blessed be He, rejoice in the downfall of the wicked?  Is it not written, “as they went out before the army and say, Give thanks unto the Lord, for his mercy endures forever (2 Chronicles 20:21)” and Rabbi Yohanan said, Why are the words ‘for he is good’ omitted from this Thanksgiving?  Because the Holy One, blessed be He, does not rejoice in the downfall of the wicked?  And R. Yohanan further said, What is the meaning of the verse, “And one came not near the other all the night (Exodus 14:20)?”  The ministering angels wanted to chant their hymns, but the Holy One, blessed be He said, The work of my hands is being drowned in the sea, and shall you chant hymns?”  Rabbi Eleazar replied:  He himself does not rejoice, but he makes others rejoice.

 

These passages relate to the reciting of Hallel on Rosh Hodesh and the last six days of Pesach – we learned the first Halacha already in our first lesson:

Rambam, Mishnah Torah, Sefer Zmanim, Laws of Megillah and Hanukkah, Chapter 3, Halacha 7

רמב”ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה ז

מקומות שעושין ימים טובים שני ימים גומרין את ההלל באחד ועשרים יום, בתשעת ימי החג, ושמונת ימי חנוכה, ושני ימים של פסח, ושני ימים של עצרת, אבל בראשי חדשים קריאת ההלל מנהג ואינה מצוה, ומנהג זה בצבור לפיכך קוראין בדילוג, ואין מברכין עליו שאין מברכין על המנהג ויחיד לא יקרא כלל, ואם התחיל ישלים ויקרא בדילוג כדרך שקוראין הצבור, וכן בשאר ימי הפסח קוראין בדילוג כראשי חדשים.

+/השגת הראב”ד/ ומנהג זה בצבור לפיכך קוראין בדילוג ואין מברכין עליו. א”א זה אינו כלום וכבר כתבנו עליו במקום אחר (ברכות פי”א הט”ז .

In places that observe a second day of holidays, the Hallel is completed on twenty-one days: on the nine days of the festival [Sukkot], the eight days of Hanukkah, two days of Pesach and two days of Shavuot [called here Atzeret]. But on Rosh Hodesh, the reading of Hallel is a custom and not a commandment. And this custom is for public recitation. Therefore, we read Hallel with omissions and we don’t bless because one does not bless on a custom, and an individual does not read it at all. If one started to read, one should finish with omissions as it is read in public. And this is also true of all the other days of Pesach – it is read with omissions as on Rosh Hodesh.

Ravad comments here: On the issue of “the custom is for public recitation”, I say this is not correct and I have already written about it in comments to the laws of blessing, chapter 11, Halacha 16.

Rambam, Mishnah Torah, Sefer Ahavah, Laws of Blessing, Chapter 11, Halacha 16

רמב”ם הלכות ברכות פרק יא הלכה טז

כל דבר שהוא מנהג אף על פי שמנהג נביאים הוא כגון נטילת ערבה בשביעי של חג ואין צריך לומר מנהג חכמים כגון קריאת הלל בראשי חדשים ובחולו של מועד של פסח אין מברכין עליו, וכן כל דבר שיסתפק לך אם טעון ברכה אם לאו עושין אותו בלא ברכה, ולעולם יזהר אדם בברכה שאינה צריכה וירבה בברכות הצריכות, וכן דוד אמר בכל יום אברכך.

 +/השגת הראב”ד/ כל דבר שהוא כו’. כתב הראב”ד ז”ל /א”א/ נ”ל שלא אמרו אלא על חולו של פסח בלבד אבל על של ר”ח בברכה תקנוהו כדי לפרסמו שהוא ר”ח, ואנו מנהגנו לברך בכולן ואין לנו ללמוד מערבה לפי שאין בה לא שבח ולא הודאה בנטילתה ומה צורך בברכה אבל קריאת ההלל בימים המקודשים וקרבן מוסף בהם אם תקנו בהן ההלל משום היכר לקדושתן יפה עשו וצריך ברכה עכ”ל+.

Every matter that is a custom even though it is a custom of the prophets such as taking the willows on the seventh day of Sukkot, and there’s no need to say [even more so] a custom of the sages, such as reading Hallel on Rosh Hodesh and Hol HaMo’ed Pesach, one does not say a blessing on it.  And so with every matter in doubt whether it requires a blessing or not, we do it without a blessing, and a person should always be careful regarding unne
cessary blessings and increase in the blessings that are required as David said, “every day I will bless you” (Psalm 145:2).

The Ravad comments here:  “Every matter etc…” The Ravad wrote, “I say it seems to me that they said this only regarding Hol HaMoed Pesach, but regarding Rosh Hodesh they enacted it with a blessing to publicize the fact that it is Rosh Hodesh, and our custom is to bless on all of them.  And we should not learn from the custom of willows [on Hoshannah Rabbah] because [in this] there is no praise and no thanks in taking it and so what is the need [point] of a blessing, but reciting Hallel on days that are sanctified and have an additional (Musaf) offering on them, they enacted Hallel on them as recognition of their holiness, [and so] they did well and it requires a blessing.

Rambam, Mishnah Torah, Sefer Zmanim, Laws of Megillah and Hanukkah, Chapter 3, Halacha 8

רמב”ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה ח

כיצד מדלגין, מתחילין מתחלת ההלל עד חלמיש למעינו מים ודולג ואומר ה’ זכרנו יברך כו’ עד הללויה ומדלג ואומר מה אשיב לה’ עד הללויה ומדלג ואומר מן המצר קראתי יה עד סוף ההלל, זה הוא המנהג הפשוט, ויש מדלגין דילוג אחר.

How do we omit sections?  We begin with the beginning of Hallel until “the flint into a spring of water” (Psalm 114:8) and skip and say, “Hashem remembers us and will bless etc.” (Psalm 115:12) until “Halleluyah”, then skip and say “What can I return to Hashem” (Psalm 116:12) until Halleluyah and then skip and say “From the narrow place I called to Hashem” (Psalm 118:5) until the end of the Hallel, this is the simple custom, and there are those who make a different abbreviation.

Return To Psalm 116

image_print